האם פראיירים באמת רק מתחלפים? בעלי העסקים בארץ מנפחים את מחירי המוצרים ואנחנו שותקים .
תופעת ניפוח המחירים ללקוח מצויה בהרבה ענפי מסחר בעולם, ובפרט בארצנו. האם יתכן שתקנה אותו חדר שינה שקנה חברך, בהפרש של דקות מועטות ובאותה חנות, אולם המחיר יהיה שונה לגמרי? לצערי, הדבר יתכן ועוד איך. זוהי המציאות הקשה, הגורמת לענפים רבים להצטייר כלא מקצועיים ואף פוגעת בשמם הטוב.
כדי להמחיש לכם את העניין אספר לכם על מקרה שקרה לי לא מזמן כאשר חיפשתי מוצר מסוים. נכנסתי לחנות אי שם בלב הארץ ושאלתי למחיר המוצר. המוכרת אמרה כי המחיר הוא כך וכך שקלים, אולם לאחר שעשיתי פרצוף לא מרוצה היא אמרה ש"יש על מה לדבר". למה התכוונה המוכרת בדבריה? האם היא ניסתה להתחיל איתי? האם היא רצתה לדבר איתי על הבעיות האישיות שלה? לא ולא. המוכרת רצתה לדבר איתי על המחיר, או יותר נכון, על הורדה במחיר. אז דיברנו, ולהפתעתי המוכרת הודיעה כי היא יכולה להוריד את המחיר נפלאות בכ-20 אחוז. הסכום שהתקבל לאחר ההנחה עדיין היה נראה לי גבוה מדי. המוכרת שאלה איך אני משלם, וכשעניתי כי אני משלם במזומן היא הורידה את המחיר בסכום נוסף.
הורדת המחיר על תשלום במזומן מובנת לכולם ומקובלת בשוק, אבל ההורדה הראשונה השאירה לי טעם רע בפה. מדוע לנפח המחירים? האם מחירים הם כמו בלון אשר ניתן לנפח ולשחרר אוויר בהתאם לרצון המוכר? האסטרטגיה של החברות אשר משתמשות בשיטת "הבלון" מובנת וקלה. הם מעלים מחירים באחוז מסוים ולוקחים בחשבון שהמחיר אינו ריאלי. כאשר נכנס לקוח אשר אינו עושה פרצופים או מתווכח הם מרוויחים את האחוז הנוסף והלקוח משלם על המוצר מחיר לא ריאלי הכולל בתוכו הרבה אוויר. לעומתו, הלקוח המתווכח מקבל את אותו מוצר במחיר אמיתי וללא האוויר. הורדת ה"אוויר" גורמת לרוב ללקוח להרגיש מיוחד והרגשת הנוחות מביאה אותו לסיים את תהליך הרכישה.
האם לא הגיע זמן לעשות סוף לתופעת המערב הפרוע הזו, אשר משתוללת בתחום המחירים בארצנו? האם לא ניתן לחוקק חוקים אשר יחייבו את בעלי החנויות לרשום מחירים על כל מוצר? האם יש מי שבודק בחשבונאיות אם קיימת התאמה בין מה שהמוכר מצהיר לבין מה שנמכר בפועל? במציאות של ימינו החנויות הפכו לשוק. אמנם שוק עם מיזוג אוויר ומיקום נפלא בתוך קניון או בתוך מרכזים מסחריים, בלי אותו הריח המסריח של השוק האמיתי אך עם ריח לא פחות מסריח של עבודה בעיניים.
תופעת ניפוח המחירים ללקוח מצויה בהרבה ענפי מסחר בעולם, ובפרט בארצנו. האם יתכן שתקנה אותו חדר שינה שקנה חברך, בהפרש של דקות מועטות ובאותה חנות, אולם המחיר יהיה שונה לגמרי? לצערי, הדבר יתכן ועוד איך. זוהי המציאות הקשה, הגורמת לענפים רבים להצטייר כלא מקצועיים ואף פוגעת בשמם הטוב.
כדי להמחיש לכם את העניין אספר לכם על מקרה שקרה לי לא מזמן כאשר חיפשתי מוצר מסוים. נכנסתי לחנות אי שם בלב הארץ ושאלתי למחיר המוצר. המוכרת אמרה כי המחיר הוא כך וכך שקלים, אולם לאחר שעשיתי פרצוף לא מרוצה היא אמרה ש"יש על מה לדבר". למה התכוונה המוכרת בדבריה? האם היא ניסתה להתחיל איתי? האם היא רצתה לדבר איתי על הבעיות האישיות שלה? לא ולא. המוכרת רצתה לדבר איתי על המחיר, או יותר נכון, על הורדה במחיר. אז דיברנו, ולהפתעתי המוכרת הודיעה כי היא יכולה להוריד את המחיר נפלאות בכ-20 אחוז. הסכום שהתקבל לאחר ההנחה עדיין היה נראה לי גבוה מדי. המוכרת שאלה איך אני משלם, וכשעניתי כי אני משלם במזומן היא הורידה את המחיר בסכום נוסף.
הורדת המחיר על תשלום במזומן מובנת לכולם ומקובלת בשוק, אבל ההורדה הראשונה השאירה לי טעם רע בפה. מדוע לנפח המחירים? האם מחירים הם כמו בלון אשר ניתן לנפח ולשחרר אוויר בהתאם לרצון המוכר? האסטרטגיה של החברות אשר משתמשות בשיטת "הבלון" מובנת וקלה. הם מעלים מחירים באחוז מסוים ולוקחים בחשבון שהמחיר אינו ריאלי. כאשר נכנס לקוח אשר אינו עושה פרצופים או מתווכח הם מרוויחים את האחוז הנוסף והלקוח משלם על המוצר מחיר לא ריאלי הכולל בתוכו הרבה אוויר. לעומתו, הלקוח המתווכח מקבל את אותו מוצר במחיר אמיתי וללא האוויר. הורדת ה"אוויר" גורמת לרוב ללקוח להרגיש מיוחד והרגשת הנוחות מביאה אותו לסיים את תהליך הרכישה.
האם לא הגיע זמן לעשות סוף לתופעת המערב הפרוע הזו, אשר משתוללת בתחום המחירים בארצנו? האם לא ניתן לחוקק חוקים אשר יחייבו את בעלי החנויות לרשום מחירים על כל מוצר? האם יש מי שבודק בחשבונאיות אם קיימת התאמה בין מה שהמוכר מצהיר לבין מה שנמכר בפועל? במציאות של ימינו החנויות הפכו לשוק. אמנם שוק עם מיזוג אוויר ומיקום נפלא בתוך קניון או בתוך מרכזים מסחריים, בלי אותו הריח המסריח של השוק האמיתי אך עם ריח לא פחות מסריח של עבודה בעיניים.
הכותב הוא מחבר הספר "תנו לעסקים לחיות"
אתר הספר www.badner3.2ya.com
אתר הספר www.badner3.2ya.com